מטרות ומבנה

המוסד לתקינה הוקם באפריל 1997 על פי הסכם מסגרת בין רשות ניירות ערך לבין לשכת רואי חשבון בישראל. המוסד לתקינה פועל במסגרת חברה פרטית ללא הון מניות. דירקטוריון החברה מורכב מיו"ר רשות ניירות ערך ונשיא לשכת רואי חשבון. המוסד לתקינה ממומן על ידי רשות ניירות ערך ולשכת רואי חשבון. משרדי המוסד לתקינה נמצאים כיום בתל אביב ברחוב גרוזנברג 14.

בעת הקמתו, הסכימו לשכת רואי חשבון בישראל ורשות ניירות ערך כי החל ממועד זה, ימנעו מקביעת תקנים חשבונאים שלא באמצעות המוסד לתקינה.

במוסד לתקינה מיוצגים גורמים שונים, רואי חשבון, חברות מדווחות, גופים מפקחים, משקיעים ואנשי אקדמיה. ייצוג זה, מבטיח לא רק תדמית של אי תלות והעדר משוא פנים, אלא גם רגישות והענות רבה יותר לדרישותיהם של המשתמשים השונים בדוחות הכספיים. רעיונות הייצוגיות והאחריות הציבורית של המוסד לתקינה באים לידי ביטוי גם באופן פעולתו. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה פתוחים לעיון הציבור במשרדי המוסד לתקינה והליך התקינה הישראלית מאפשר לבעלי עניין להיות מעורבים בתהליך.

המוסד לתקינה פועל בשני תחומים – תקינה בינלאומית ותקינה ישראלית.

תקינה בינלאומית

התקינה הבינלאומית היא תקינה המפורסמת על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) וכוללת את תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS), תקני החשבונאות הבינלאומיים (IAS), פרשנויות של הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי (IFRIC) ופרשנויות של הוועדה המתמדת לפרשנויות (SIC). בהתאם לתקן חשבונאות מספר 29 אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) ולסעיף 3(א) לתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע – 2010 ישויות שכפופות לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 ומחויבות לדווח על פי תקנותיו של חוק זה (למעט חברות דואליות) נדרשות להגיש דוחות כספיים בהתאם לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (החל משנת 2008).

בתחום של התקינה הבינלאומית מקיימת הוועדה המקצועית של המוסד לתקינה דיונים בהצעות לתקני דיווח כספי בינלאומיים חדשים, בהצעות לתיקונים לתקנים ובהצעות לפרשנויות חדשות שבעקבותיהם מכין צוות המוסד לתקינה מכתבי תגובה לוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB). בנוסף, אחראי המוסד לתקינה על התרגום של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים לעברית ועל ניהול ועדת המומחים לתרגום התקינה הבינלאומית. בסוף כל שנה מפרסם המוסד לתקינה ספר הכולל תרגום של כל תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים לעברית.

תקינה ישראלית

התקינה הישראלית היא תקינה המפורסמת על ידי המוסד לתקינה ותקינה שפורסמה בעבר על ידי לשכת רואי חשבון ואומצה על ידי המוסד לתקינה בעת הקמתו והיא כוללת את תקני החשבונאות, ההבהרות וגילוי הדעת. כיום חלה התקינה הישראלית על חברות פרטיות.

בתחום של התקינה הישראלית, המוסד לתקינה עוסק בתקינה חשבונאית שוטפת, במטרה להעלות את רמת התקינה החשבונאית בישראל ולשפר את הטיב, השקיפות והאמינות של המידע הכלול בדוחות הכספיים.

הליך התקינה כולל פרסום כללי חשבונאות ודיווח חדשים, עדכון, תיקון או ביטול כללי חשבונאות ודיווח קיימים והבהרות מקצועיות (להלן: "תקנים חשבונאים"). תקנים חשבונאים, המפורסמים על ידי המוסד לתקינה, מהווים כללי חשבונאות מקובלים בישראל. הליך התקינה מלווה בשימוע ציבורי ובהזדמנויות נוספות של ציבורים, בעלי עניין בדיווח הכספי, להגיב ולהיות מעורבים בהליך התקינה. במרבית המקרים תקן הדיווח הכספי הבינלאומי מהווה את נקודת המוצא לתקן חשבונאות חדש, אך התקן מותאם לסביבה הכלכלית בישראל ולסוג החברות שהתקן חל עליהן (חברות פרטיות). בפרט, בתקן החשבונאות הישראלי נעשה צמצום של דרישות הגילוי שנכללות בתקן הדיווח הכספי הבינלאומי.

מבנה המוסד לתקינה

המוסד לתקינה מורכב משני גופים מקצועיים

1. ועדה מקצועית
2. מועצה

המוסד לתקינה מעסיק בשכר סגל מקצועי קבוע, שכפוף לוועדה. היקף כוח האדם נקבע על פי צרכי המוסד לתקינה ומגבלות התקציב שלו.