החלטה לגבי מועד הפסקת ההתאמה לאינפלציה של דוחות כספיים בהתאם לתקינה הבינלאומית
במהלך ההכנות למעבר לדיווח כספי לפי התקינה החשבונאית הבינלאומית (להלן - IFRS), התעוררה ע"י גופים מקצועיים השאלה אם המועד שנקבע בתקן חשבונאות מספר 12 ובתקן חשבונאות מספר 17 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - המוסד לתקינה) להפסקת ההתאמה לאינפלציה - דהיינו 31 בדצמבר 2003, הינו המועד הנכון בהתאם לקריטריונים שפורטו בתקן חשבונאות בינלאומי מספר 29 (להלן - 29 IAS).
בהתחשב בספקות שהתעוררו, זימנה הוועדה המקצועית של המוסד לתקינה אנשי אקדמיה בתחום הכלכלה, המימון והחשבונאות, אשר סקרו את קצב הירידה בשיעורי האינפלציה במהלך השנים 2005-1986, תוך התייחסות לקריטריונים האיכותיים המפורטים ב- 29 IAS.
מהסקירה שנתקבלה לא ניתן היה להצביע על שנה מסוימת אותה ניתן היה להגדיר כשנת המעבר מכלכלה היפר-אינפלציונית לכלכלה יציבה. בשנת 1988 נתקיים לראשונה התנאי של עליית מדד מצטברת פחותה מ- 100% בשלוש שנים, אולם אין ספק כי באותה שנה עדיין התקיימו כל הקריטריונים האיכותיים של כלכלה היפר-אינפלציונית. בהקשר זה יש לציין כי בעוד 29 IAS מציין מאיזה שלב על ישות להתחיל בדיווח כספי המותאם לאינפלציה, אין התקן מגדיר את התנאים להפסקתו.
כדי להגיע להכרעה חד משמעית נערכה פניה לוועדה לפרשנויות של הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (להלן ה- IASB).
במסמך פורטו כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות קיומם של תקן חשבונאות מספר 12 ותקן חשבונאות מספר 17 של המוסד לתקינה ולרבות ההנחיה של גופי התקינה האמריקאיים לפיהם אין להמשיך ולתאם את הדוחות הכספיים של חברות בנות בישראל של חברות הרשומות בארה"ב החל משנת 1993. הנחיה זו ניתנה בהתאם ל- 52 FAS, הדן באיחוד דוחות כספיים ואשר בו נכלל קריטריון כמותי בלבד ללא קריטריונים איכותיים.
התשובה שנתקבלה ממנהלת המחלקה לפעילויות מקצועיות היתה כי הנושא נתון לשיקול דעת, ואין היא יכולה להביע דעה לגבי הפעלת שיקול הדעת בנסיבות שפורטו במסמך הפניה. משמעות תשובה זו הינה כי הגוף האמור לקבל החלטה בנושא הינו הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.
לאחר קבלת התשובה האמורה נערך שימוע ציבורי ביום 21 בנובמבר 2006 בו נחלקו הדעות לגבי התאריך הקובע להפסקת ההתאמה לאינפלציה של דוחות כספיים בין 31 בדצמבר 1992 לבין 31 בדצמבר 2003. כמו כן, נתקבלו ניירות עמדה של משרדי רואי חשבון מסוימים, הנמנים על המשרדים הגדולים, התומכים בקביעת שנת 1993 כשנת המעבר.
לאחר שמיעת הדוברים ועיון במסמכים שהוגשו וכן עיון חוזר במסמך המפורט של מסמך השיקולים והנימוקים למסקנות שהובאו בתקן חשבונאות מספר 12, שהוכן ע"י הוועדה המקצועית בשנת 2001, הגיעה הוועדה למסקנה כי הפסקת ההתאמה לאינפלציה של דוחות כספיים של חברות בנות של חברות אמריקניות לצורכי איחוד אינה יכולה לשמש עוגן להחלטה לגבי המועד הראוי להפסקת ההתאמה לאינפלציה של דוחות כספיים בישראל.
הגופים המקצועיים בישראל לא קיבלו בשעתו את העמדה האמריקנית והוסיפו לתאם את הדוחות הכספיים העיקריים של אותן חברות בנות עד ליום 31 בדצמבר 2003. גם דוחות כספיים של חברות הרשומות בבורסה בארה"ב, אשר נערכו לפי כללי חשבונאות ישראליים הכוללים ביאור התאמה (reconciliation) לכללי החשבונאות בארה"ב (US GAAP), נערכו על בסיס התאמה לאינפלציה.
ראוי לציין כי לא היה גוף מקצועי כלשהו שהיה סבור כי נתמלאו התנאים להפסקת ההתאמה לאינפלציה לפני 31 בדצמבר 2003.
לאור האמור לעיל, מחליטה הוועדה המקצועית כי המעבר לדיווח לפי IFRS, אין בו כדי לשנות את מועד הפסקת ההתאמה לאינפלציה של הדוחות הכספיים. הדוחות הכספיים בסכומים מדווחים הערוכים בהתאם לתקן חשבונאות מספר 12 ולתקן חשבונאות מספר 17 של המוסד לתקינה יהיו בסיס להתאמות הנדרשות לפי 1 IFRS במועד המעבר לדיווח לפי IFRS.
